גם שכונה זו כאחותה שכונת מזכרת משה הוקמה בשנת 1883 כדי להנציח את מוטיפיורי על ידי קרן מזכרת משה ויהודית מונטיפיורי.
כאשר רעיון השכונה עמד על הפרק פנו מנהיגי הקהילה הספרדית: היש"א ברכה הרב יעקב שאול אלישר,   יועץ הפחה - יוסף קריגר, הבנקאי אהרן חיים ולרו, הרב יוסף עוזיאל  אל בא כוח הקרן בירושלים – יחיאל מיכל פינס, בבקשה שהשכונה תהיה עבור הספרדים שכן שכונות אבן ישראל ומשכנות ישראל היו רובם ככולם אשכנזיות.  פינס לא אהב את הרעיון וחשב שמטרתם לחזק את מעמדם על ידי חלוקת הבתים לאנשי שלומם, אבל בסופו של דבר הסכים ובהסכם נאמר שבשכונה יגורו רק יהודים כאשר לכולם היה ברור לאיזה יהודים התכוונו.
גם שכונה זו נבנתה כמו חצר אבל בניגוד למזכרת משה בשונת אוהל משה נבנו בתים גם בחצר.
בשנת 1887 הוצב שלט בכניסה לשכונה המנציח את מונטיפיורי.
הקרן דאגה גם לשטחים הציבוריים, לבורות המים, להקמת בית כנסת, ניקיון וכד' עד שמסרה את הטיפול בשכונה לועד השכונה.  בשנת 1905 עברה השכונה לידי עירית ירושלים. 
בית הכנסת המרכזי נקרא בית הכנסת הגדול אוהל משה ונקבע שהתפילה בו תהיה באותו נוסח  של בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה. 
מתחת לבית הכנסת הזה היה התנור של השכונה.  מעבר לכך יש עוד שני בתי כנסת שנתרמו על ידי אנשים פרטיים: בית הכנסת טרנטו שהוקם על ידי יום טוב בן אפרים טראנטו כסגולה לבנים זכרים שלא היו לו ובית כנסת ינינא שהיה ביתם של אברהם ושרה כהן – זוג ללא ילדים שעלו מינינא שביוון וכאשר אברהם נפטר הקדישה אשתו את דירתם לבית כנסת והיא גרה בחצר.  נוסח ינינא לא השתמר עד היום ונוסח התפילה בבית הכנסת - ספרדי ירושלמי.
בשכונה היה ביתו ובית הדפוס של המו"ל, המתרגם ואיש הלדינו שלמה ישראל שיריזלי.
בשכונה גדל הנשיא יצחק נבון שאף כתב מחזה מהוואי השכונה – "בוסתן ספרדי".
להרחבה מאמר באתר "אהבת ירושלים" : "שכונת אוהל משה"
שכונת "אהל משה" נמצאת באתר "אהבת ירושלים" תחת הכותרת - "סיור בנחלאות בירושלים"