שכונה קטנה של מספר בתים מדרום לשכונת זכרון טוביה על רחוב שילה.
השכונה הזו כמו שכנתה – זכרון טוביה, גם היא היתה שכונת מסחר שהוקמה בשנת 1892 על ידי היזמים יוסף ריבלין ומשה מלצר קנטרוביץ.
שמה בא לה מהפסוק:"הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד" (תהילים קל"ג א')
השכונה יועדה בעיקר לעדות החלבית והתימנית אבל היו גם עדות נוספות.
בספר מוסד היסוד נאמר:
"שכונה זו נוסדה בשנת תר"ן על ידי הר"י ריבלין ור' פנחס המבורגר.  על גיליון היסוד חתומים שניהם בתור מייסדי שכונה זו.  בראש גיליון היסוד כתוב הפסוק: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד".  חברי שכונה זו ודייריה מראשית יסודה היו ברובם מבני עדות המזרח. הקרקע של השכונה נקנתה יחד עם הקרקע של שכונת זכרון טוביה על ידי המייסדים הנ"ל.  השכונה נבנתה על הצד המערבי של זכרון טוביה.  מצד צפון גובלת השכונה עם "דרך ביל"ה" (רחוב אגריפס).  גבולה המערבי מגיע עד גבול בית חולים שערי צדק.  בקניית הקרקע ובבניין הבתים עסקו הרבה ר' משה קנטרוביץ ור' דוד עמוס.  בכמה עניינים משפטיים של יסוד השכונה עזרו הרב אריה לייב ד"ץ, ר' חיים אהרן ולרו ומר ניסים בכר."
(בהערות כתוב: "החברים הראשונים של שכונה זו היו משמונה עדות.  גם על זה אמר ר' יוסף ריבלין: רמז נוטריקרון (ראשי תיבות) בביטוי זה "שבת אחים": שפאניונים (יהודים ספרדים), בוגדדים (בבלים), תימנים, אורפלים, חלבים, יוונים, מוגרבים (מרוקנים) ראשי תיבות האלה הם "שבת אחים".)
הדיירים שילמו 2 פרנק לחודש משך שנים רבות וקנטרוביץ לא האיץ בהם גם כאשר לא היה להם לשלם.  לאחר מותו בשנת 1921 הועברו הדירות לידי הדיירים.