בשנת 1872 כבשה האימפריה העותומאנית את תימן והפיחה תקוה ביהודי תימן לעלות ארצה. בשנת 1881 נתלו מודעות בעיר צנעא בדבר רשות לעלות ארצה ואכן יהודים התארגנו לעליה זו. בנובמבר 1881 יצאה שיירה לנמל חודידה , אבל שם עוקבו היהודים זמן רב, אבל בסוםו של דבר הפליגו דרך תעלת סואץ ופורט סעיד ליפו. לירושלים הגיעו ברגל אבל אז גילו שיהודי ירושלים לא מתלהבים מהם בגלל ענים ובגלל שהטילו ספק ביהדותם. בסופו של דבר ובעזרתו של בעל עיתון "החבצלת" – ישראל דב פרומקין וחברת "עזרת נידחים" נבנתה השכונה התימנית בכפר השילוח. אבל היו תימנים שלא רצו לגור בשכוה המרוחקת והקימו מחנה אוהלים בלב ירושלים שמחוץ לחומות. לעזרתם הגיע יוסף נבון שתרם את הקרקע ור' מרדכי אדלר – בנו של ר' נתן אדלר – רבה של לונדון שגייס את הכסף ונבנתה שכונה קטנה בת 13 דירות בשולי שכונת משכנות ישראל בשנת 1885. מכיון שדירה אחת שימשה בית כנסת נשארו 12 דירות עבור המשתכנים. בבית הכנסת הזה התפללו ומתפללים עד היום בנוסח הבאלאדי כמו שהתפללו בתימן. בבית הכנסת פעל תלמוד תורה עבור הילדים וישיבה בשם שלומנו – על שם ר' שלום שבזי משורר תימן ור' שלום שרעבי המקובל וראש ישיבת בית אל.
בית הכנסת נקרא בית כנסת גורל וכך גם מכונה השכונה על שם הגורל שקבע מי יהיו 12 המאושרים שיזכו לגור בשכונה וגם זה היה לזמן קצוב של שלש שנים ואז התחלפו ובעלי מזל אחרים שעלו בגורל באו במקומם.
להרחבה מאמר באתר "אהבת ירושלים" :
"התישבות התימנים בירושלים פרק ג'"
שכונת "בתי גורל" נמצאת באתר "אהבת ירושלים" תחת הכותרת
- "סיור בנחלאות בירושלים"